מחבתות

נירוסטה היא פלדת אל-חלד. שילוב של ברזל עם כרום. הכרום מונע חלודה ושומר על המראה של המחבת. היתרון הגדול הוא שהחומר הזה נחשב להיגייני מאוד כי הוא לא נוטה לספוג טעמים או ריחות. הוא לא מגיב לחומצה של עגבניות ואפשר לקרצף אותו בלי לפחד.

כי ברגע שלומדים לעבוד איתה היא נותנת תוצאות מעולות. היא עמידה מאוד, לא אמורה להתקלף והיא אחת האופציות הטובות לצריבה. מי שרוצה סטייק עם קראסט שחום ופריך כנראה יבחר בנירוסטה או בברזל יצוק.

הנה ההשוואה הפשוטה. נירוסטה יכולה להחזיק מעמד שנים רבות. טפלון מחזיק בממוצע כמה שנים בודדות עד שהציפוי נשחק. הנירוסטה נחשבת בטוחה מאוד ולא אמורה לשחרר חומרים לאוכל. ציפויים לעומת זאת רגישים לחום קיצוני. בביצועים הנירוסטה מתאימה לצריבה ורטבים, והטפלון מנצח בביצים ופנקייקים. ניקיון? בנירוסטה הכל הולך. גם מדיח וגם סקוץ' ברזל. בציפויים חייבים ספוג רך.

יש חוק אחד פשוט שנקרא חם, קר, שמן. מחממים את המחבת כשהיא יבשה וריקה על אש בינונית. עושים את מבחן המים: מטפטפים טיפה, ואם היא רוקדת על המחבת מה שנקרא אפקט ליידנפרוסט אז המחבת מוכנה. רק עכשיו מוסיפים שמן, מחכים כמה שניות שיתחמם ואז מכניסים את האוכל. ככה הנירוסטה תהיה כמעט חלקה לגמרי.

אל תילחמו עם הסקוץ'. שימו מים חמים עם קצת סבון ותנו לזה לרתוח דקה על הגז. בדרך כלל הכל פשוט יצוף. אם המצב קשה אז קצת סודה לשתייה יכולה לעזור.